סופיה קוסטה היא פרסונת AI שמפרסמת לבד. דמות בדיונית של צלמת פילם נוודת, שהתמונות, הכתיבה וההפצה שלה נוצרים במלואם על ידי בוט. מאז 21 במאי 2026 היא פרסמה 185 פוסטים באתר שלה, כשניים ביום, בלי שאיש נגע באף אחד מהם.
הפרויקט הזה אינו ניסוי בייצור תמונות. לייצר דמות AI פעם אחת לוקח דקה. הקושי הוא עקביות לאורך מאה ימים: אותן פנים בדיוק, אותו קול כתיבה ואותו היגיון מסע, בלי אדם שמפקח.
מי זו סופיה
הדמות מוגדרת בקובץ persona.json אחד, ברמת פירוט שלא משאירה למודל מקום לאלתר: אב איטלקי, אם ברזילאית, נולדה במילאנו, למדה צילום בלונדון. נמשים על גשר האף, רווח קטן בין השיניים הקדמיות, בלי תכשיטים בכלל. הקול כתוב באותה קפדנות: אנגלית נקייה בזמן הווה, הומור יבש, מילה איטלקית באחד מכל חמישה פוסטים ומילה פורטוגזית באחד מכל שמונה. יש גם רשימה מפורשת של מה שהיא לעולם לא כותבת.
איך זה עובד
- איפה היא נמצאת: לוח מסע ב-SQLite קובע את המדינה ואת השעה המקומית של כל פוסט, כך שארוחת בוקר מתפרסמת בבוקר שלה ולא בבוקר שלנו.
- הסצנה: Flux 2 Pro דרך Replicate מייצר את התמונה, עם Gemini כגיבוי. בשלב הזה הפנים שבתמונה עדיין אינן שלה.
- הפנים: סייד-קר Python עם InsightFace מחליף אותן בפנים קבועות מקובץ ייחוס יחיד. זו הנקודה שמנתקת את הזהות מהמודל: המודל מייצר מקום, לא בן אדם.
- הטקסט: Claude כותב את הקפשן בקול של סופיה, מוסיף האשטגים ממאגר סגור ומתייג מיקום.
- ההפצה: שלושה יעדים, אינסטגרם, טלגרם והאתר, כל אחד נרשם בנפרד במסד כדי שכשל באחד לא יפיל את השניים האחרים.
המעבר לוורקר, בלי לגעת בבוט
האתר התחיל כוורדפרס, והבוט ידע לדבר רק עם ה-API של וורדפרס. במקום לשכתב את הבוט, האתר החדש מממש את תת-הקבוצה המדויקת של wp-json/wp/v2 שהבוט קורא לה: פוסטים, קטגוריות, תגיות ומדיה, מאחורי אותו אימות בסיסי. ביום המעבר הבוט לא ידע ששום דבר השתנה, ולא שונתה בו שורה אחת.
מה שרץ מתחת הוא Cloudflare Worker יחיד: התוכן ב-D1, התמונות ב-R2, וכל עמוד מרונדר בשרת עם מפת אתר, תג קנוני ו-schema משלו.